החלטה בתיק בש"א 19135/07

הנתבעות מבקשות לדחות את התביעה על הסף מפאת התיישנות. הבקשה נכללה במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמן, הכולל, בין היתר, גם טענות עובדתיות נגדיות לטענות התביעה, ומטבע הדברים, יש להידרש בשלב המקדמי הנוכחי רק לנתונים הקשורים לטענת ההתיישנות.

כתב התביעה נסב על הפרת התחייבויותיהן הנטענות של הנתבעות, במסגרת פרוייקט מסוג B.O.T.  (Build, Operate, Transfer), של קו תמלחות כרמיאל-ים תיכון, כלפי התובעות, שהן הזוכות במכרז. החוזה בין הצדדים נחתם ביום 27/11/98. על פי הנטען בתביעה, הפרת התחייבויותיהן של הנתבעות מתבטאת בעיקר בכך שהן לא התקשרו בהסכמים עם בעלי הקרקעות שבהן עובר תוואי קו ההתמלחות. בנוסף, הנתבעות לא הסדירו את זכויות המעבר בשטח שבבעלות חברת גב ים לקרקעות בע"מ, ולא פעלו למתן היתרי בנייה.

בשלב מסויים, התקשרו התובעות בהסכם מותנה עם חברת EIL, לצורך הסדרת הזרמת התמלחות של חברה זו, ובהתאם לכך, הן ניסו למצוא פתרון שיאפשר הקמת קו יבשתי בהתאם להסכם זה, אלא שבשל מחדלי הנתבעות, לא התקבלו עד כה אישורים מבעלי הקרקע שיאפשרו את הקמת הקו היבשתי, ולכן המהלך לא יצא אל הפועל.

בנוסף, טענו התובעות, כי הנתבעת 1 הפרה את התחייבותה למתן מענק כספי להן, וזאת בניגוד להסכם המקורי, ולמרות התחייבות מאוחרת יותר, שניתנה בשנת 2001, למתן מענק בסך 3,000,000 ש"ח .

כאמור, הנתבעות טוענות בבקשתן טענות עובדתיות בדבר העדר חבותן, וטענות אלה יוצאות מגדר המתווה הרלוונטי לבקשה לסילוק על הסף.

הנתבעות טוענות כי התביעה התיישנה, שכן התובעות היו מודעות למצב הדברים הקשור לתוואי קו התמלחות כבר בעת שהגישו את מועמדותן למכרז, ביום 27/11/98.  לטענתן, גם אם התובעות לא היו מודעות בעת החתימה על החוזה למצב הדברים לאשורו, הרי שהן היו מודעות לו, לכל המאוחר, זמן קצר לאחר זכייתן במכרז, במועד תחילת ביצוע העבודות, ולכל המאוחר ב 1999.

לטענתן, גם אם בשלב המכרז נעלמו מהתובעות העובדות המגבשות עילת תביעה לכאורית, הרי שמדובר בעובדות שהיו נתונות לגילוי באמצעים סבירים.

בתגובתן, טוענות התובעות, כי ביום 12/2/06 הן הגישו בקשה למינוי בורר, ועל פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, מירוץ ההתיישנות נבחן ביחס למועד זה.

סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע- "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".

בע"א 748/89 שפירא נ' חייט, פ"ד מח(2) 365, נקבע כי משמעות המונח "תובענה שנדחתה" היא רחבה, וכוללת את כל המקרים שבהם "מגיעה התובענה לקיצה" מכוח החלטת בית המשפט (ראו עוד לעניין סעיף 15-  ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166; ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' גלוסקה, פ"ד נז(1) 289).

התובעות טענו, כי הבקשה למינוי בורר הוגשה ביום 12/2/06, אך הן לא ציינו מהו המועד שבו היא נדחתה, ולכן קשה להעריך במדיוק את פרק הזמן שלא נמנה במסגרת תקופת ההתיישנות. עם זאת, אני מוכן להניח, כי הבקשה למינוי בורר נדחתה סמוך לפני מועד הגשת התביעה (29/3/07), ולכן כפי שטוענות התובעות, פרק הזמן הרלוונטי, הוא ממועד חתימת החוזה ועד למועד הגשת הבקשה למינוי בורר, כלומר כשנתיים וחודשיים.

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע- "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

אין לשלול את האפשרות, כי העובדות הרלוונטיות לתביעה, בדבר מצגי השווא הנטענים וההפרות הנטענות, לא היו ידועות לתובעות בפרק זמן של חודשיים לאחר עריכת ההסכם, ובהתאם לכך, הן מצויות בתוך תקופת ההתיישנות, ולא בצד השני שלה. התובעות מדגימות עמדה זו בסעיף 11 לתגובתן. התובעות טוענות, כי לפני חודש אפריל שנת 2001, לא ניתן היה להתחיל בהפעלת הפרוייקט, גם אם הנתבעות לא היו מפרות את התחייבויותיהן, ולכן ממילא לא ניתן היה לתבוע נזקים אלה קודם לכן.

לטענת התובעות, רק בשנת 2000 נודע להן לראשונה שתוואי קו התמלחות עובר בשטח שבבעלות חברת "גב ים", שסירבה לאפשר את מעבר הקו בשטחה, ושעיריית עכו הודיעה על בטלות החלטת ועדת הערר בעניין הנחת קו התמלחות.  בנוסף, לטענתן, הפרת ההתחייבות ליתן מענק בשנים 2002 ו-2003 ניתנה על ידי הנתבעת 1 בשנים 2002 ו-2003, וממילא לא חלפה תקופת ההתיישנות לגביה.

בהתאם לטענות עובדתיות אלה, ככל שתתברר נכונותן, נראה שאכן, עילת תביעה קונקרטית, התגבשה לתובעות רק בתוך תקופת ההתיישנות, ובמילים אחרות, תקופת ההתיישנות לגבי מימוש עילת התביעה של התובעות, טרם חלפה (לעניין קביעת תקופת ההתיישנות בהתאם להתגבשות עילה קונקרטית, ראו ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166). 

לאור זאת, וכל עוד לא נערך הבירור העובדתי המלא, הבקשה, בשלב זה, נדחית, תוך שמירת כל הזכויות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ג בניסן, תשס"ח (18 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: